הבנק מסרב לקבל כספים מקריפטו: מה הדין ומה עושים

בשנים האחרונות זו אחת הפניות השכיחות בתחום: אדם שהחזיק במטבעות דיגיטליים, לעיתים שנים, מבקש להכניס את התמורה למערכת הבנקאית בישראל, ונתקל בסירוב, בעיכוב ממושך או בדרישת מסמכים שאין לו דרך לעמוד בה. המצב המשפטי השתנה כמה פעמים מאז 2017, ובאוקטובר 2026 פרסם המפקח על הבנקים תיקון נוסף, שייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027.

נקודת המוצא: סירוב בלתי סביר אסור

סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א-1981, קובע כי ״לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר״ לתת שורה של שירותים, ובראשם קבלת פיקדון כספי. סעיף 2(ב) מוסיף כי התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות ״דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו״. כלומר, גם דרישת מסמכים שאין לה הצדקה עלולה להיחשב סירוב.

מנגד, על הבנק חלות חובות מכוח דיני איסור הלבנת הון, והוא נדרש לנהל את הסיכון. לכן הבנק אינו חייב לקבל כל העברה, והשאלה בכל מקרה היא אם הסירוב, או התנאים שהציב, סבירים בנסיבות העניין.

מה קובעת הוראה 411 היום

בחוזר מ-9 במאי 2022 הוסיף המפקח על הבנקים להוראת ניהול בנקאי תקין 411 את סעיף 87א, שעניינו שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים. עיקרי ההסדר שבתוקף כיום:

• מדיניות מבוססת סיכון. כל בנק נדרש לקבוע מדיניות ונהלים המבוססים על הערכת סיכונים, במקום כלל אחיד.
• איסור סירוב גורף, בתנאי. בנק אינו רשאי לסרב לתת שירותי תשלום הקשורים למטבע וירטואלי כשנותן השירות שהוא צד לעסקה מחזיק ברישיון בישראל.
• בירור מקור הכספים. כשהפעילות המצטברת של הלקוח עולה על 100,000 ש״ח בשנה, הבנק נדרש לקבל את הסבר הלקוח למקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע, ובמידת הצורך אסמכתאות בכתב או אישור מגורם חיצוני בעל מומחיות.

התיקון של אוקטובר 2026

ביום 7 באוקטובר 2026 פרסם המפקח על הבנקים את חוזר ח-06-2862, המתקן את סעיף 87א. לפי החוזר, מועד תחילת התיקונים הוא 1 במאי 2027, ועד אז ממשיך לחול ההסדר הקיים. השינויים העיקריים:

• אין סירוב רק בשל המקור. נקבע כי בנק ״לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי, רק בשל היות מקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים״, והפעם בלי להגביל זאת לפעילות מול נותן שירות מורשה.
• ביטול הרף הקבוע. רף 100,000 ש״ח בוטל. במקומו נדרש הבנק לשקול את זהות נותן השירות, מאפייני המטבע, מאפייני הלקוח, והיקף העסקה ומורכבותה.
• בלי רשימה סגורה של מטבעות. הבנק אינו אמור לקבוע רשימה סגורה של מטבעות מותרים. מנגד, שימוש במערבל, בארנקים אנונימיים או בכתובות המקושרות לפעילות בלתי חוקית מגביר את הסיכון.
• שקיפות. הבנק נדרש להביא לידיעת הלקוח את עיקרי מדיניותו בתחום, באופן אפקטיבי, ברור ונגיש.

מה קבעו בתי המשפט

ההסדר הנוכחי נולד מתוך התדיינות. בעניין ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשנת 2017 את תביעת החברה, וקבע כי בנק רשאי לסרב כאשר מדובר ״בסירוב סביר״. בערעור (ע״א 6389/17) ניתן תחילה צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון, ובשנת 2019 קיבלה הסכמת הצדדים תוקף של פסק דין, שלפיה החברה תמשיך לנהל את חשבונה לצורכי מסחר במטבעות וירטואליים.

בעניין ערב נגד בנק מרכנתיל דיסקונט (ת״א 51757-08-18) קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשנת 2021 כי סירוב הבנק לקבל כספים ממכירת ביטקוין באמצעות פלטפורמה ישראלית אינו סירוב סביר. הערעור לבית המשפט העליון (ע״א 2963/21) נדחה בשנת 2023 אך ורק משום שהפך לתיאורטי: הנושא הוסדר בינתיים בהוראה 411. בית המשפט לא הכריע לגופו של עניין, אך חייב את הבנק בהוצאות וציין כי התביעה ״קידמה את אסדרת הנושא״.

התמונה אינה חד-צדדית. בעניין ישראמיינרס נגד בנק איגוד (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 2019) נקבע כי מדיניות גורפת של סגירת חשבון אינה סבירה, אך סירוב לקבל הפקדות של כספי מסחר במטבעות דיגיטליים נמצא סביר בשל סיכוני הלבנת הון. המסקנה המעשית: התוצאה נקבעת לפי התיעוד והנסיבות של כל מקרה.

אילו מסמכים להכין

התיקון החדש מונה אסמכתאות מהלקוח, אישור מנותן שירות בעל רישיון בישראל, או חוות דעת של גורם חיצוני בעל מומחיות כשרמת הסיכון מחייבת זאת. הרשימה המדויקת נקבעת במדיניות של כל בנק, ובנקים שונים מפרסמים אותה באתריהם. בדרך כלל כדאי להחזיק:

• הוכחת הרכישה. דף חשבון המראה שהמטבעות נרכשו מכספים של הלקוח עצמו.
• היסטוריית הארנק והבורסה. פירוט הפעולות מן הרכישה ועד המכירה, כולל כתובות הארנקים.
• אישור מנותן שירות מורשה. מכתב מנותן שירות בנכס פיננסי בעל רישיון מרשות שוק ההון, כשהעסקה עברה דרכו.
• דיווח לרשות המסים. אסמכתה על דיווח הרווח, שבנקים רבים מבקשים כחלק מבחינת המקור.
• חוות דעת מומחה, כשמדובר בהיסטוריה ארוכה או מורכבת, למשל מטבעות שנכרו או הוחזקו שנים רבות.

מה עושים כשהבנק מסרב

• לקבל את ההחלטה ונימוקיה בכתב. בלי החלטה כתובה קשה לדעת אם הבעיה במסמכים, במסלול הכספים או במדיניות עצמה.
• להשלים את התיעוד באופן ממוקד. פעמים רבות הסירוב נובע מפער מסוים בשרשרת, ופנייה מנומקת שסוגרת אותו עשויה לשנות את התוצאה.
• תלונה לבנק ולפיקוח על הבנקים. הגשת תלונה ליחידה לפניות הציבור בבנק היא שלב מקדים לפנייה ליחידה לפניות הציבור של הפיקוח על הבנקים. אם התלונה נמצאת מוצדקת, הפיקוח דורש מהבנק לתקן את הליקוי.
• הליך משפטי. כשהסירוב אינו סביר והתיעוד מלא, אפשר לפנות לבית המשפט. ההליכים שנזכרו לעיל התנהלו בבית המשפט המחוזי.

לפני שמוכרים

את רוב הבעיות אפשר למנוע לפני המכירה: לבצע אותה דרך נותן שירות בעל רישיון בישראל או דרך פלטפורמה שהבנק מכיר, לשמור את כל האסמכתאות מן הרכישה ואילך, לדווח על הרווח, ולבדוק מראש את המדיניות שהבנק פרסם. מי שמחזיק סכום משמעותי ומתכנן להעביר אותו לישראל ירוויח מבדיקה מוקדמת של המסלול כולו.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו, ואין להסתמך על האמור בלא קבלת ייעוץ פרטני. אין באמור כדי ליצור יחסי עורך דין-לקוח.